<h1>בית יד להמאירי — הלכ' נט"י שער חמישי</h1>
<h2>דף קו.</h2>
השער החמישי בביאור איכות המים. אע"פ שהמים מיוחדות לנטילת ידים לא כל מים כשרות לכך כיצד כל מים שנפסלו משתית הבהמה כגון מים המרים או מלוחי' או סרוחי' או עכורי' אם היו בכלי פסולי' ואם היו בגומא שבקרקע כשרי' וכך היא שנויה בראשון של ידים [מ"ג] אלא שיש מפרשי' בה בקרקע כשרים לטבילה ר"ל להטביל בה את ידיו בשיש בהן מ' סאה הא לנטילה לא. וכן יש מי שאומר שאם היו עכורים כל כך עד שהטיט מעורב בהן (ואף) [ואין] הבהמה שוחה בהן אף בקרקע פסולים בין לנטילה בין לטבילה וכן יראה ממס' זבחים [כ"ב ע"א] בסוגית מי כיור — אלא שגדולי המחברי' לא הביאוה בענין נטילת ידים אלא שהתירו עכורי' בסתם — שאמ' שם כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור, לרביעית אינו משלים, והשלמת מי כיור פירושה שכל כיור שאין בו כדי לקדש בו ד' כהנים אין מקדשי' בו ושאלו בה למעוטי מאי אילימא למעוטי טיט הנרוק אי הפרה שוחה לשתות מימיו אף לרביעי' אי דאין פרה שוחה וכו' אפי' למקוה וכו' עד שהעמידוה למעוטי נטל סאה ונתן סאה עד רובו על הדרך שיתבאר במקומו ולמדת מ"מ שכל שיש בם טיט שאינו נרוק פסול למקוה להשלים ובתלמוד המערב במס' שבת פרק המוציא [ה"ו] יראה שהמים שלקק בהם הכלב או החזיר אין נוטלין מהם. נשתנה מראיהן של מים כגון שנפל לתוכן דיו עד שהשחירו וכן שאר הצבעים או שנשתנה מראיהן מאליהם בין בכלי בין בקרקע פסולין וכן יתבאר במס' ידים [פ"א מ"ג] ובפרק כל הבשר [ק"ו ע"א]. כל מים שאובים שעשה בהן מלאכה כגון שהדיח בתוכן את הכלים או שרה בהן פתו או ציין בהן את המדות או כל כיוצא בזה בין בכלי בין בקרקע פסולים, אבל אם עשה בהן מלאכה שאין צריכה לו כגון שהדיח בהן כלים המודחים או חדשים שאין צריכי' הדחה וכל כיוצא בזה כשרים וכן התבאר במסכ' ידים [פ"א מ"ד] וכן התבאר שם שמים שהנחתום מטביל בהם את הגלוסק' אחר עריכתן כדי לקטפן יפה פסולי' ושהוא מדיח בהן את ידיו כשרי' שלא נעשי' מלאכה אלא באותן שבחפניו לא באותן הנשארים, והתבאר בתוספתא [ידים פ"א ה"ו] דוקא כל זמן שלא נשתנו מראיתם, מים שלפני הנפח פסולי' מחמת מלאכה אע"פ שלא נשתנו מראיהן אבל שלפני הספר כשרי' אלא א"כ נשתנו מראיהן שאין זה אלא הדחת ידיו, וכל אלו לא נאמרו אלא במים ראשונים אבל במים אחרונים אפי' נשתנה מראיהן או נעשית בהן מלאכה או נפסלו משתיית הבהמה כשרי' מים המגולי' כל עיקר אינו נוגע בהם ואפי' למים אחרוני' שהרי אף להלך עליהם אסור וכל גלוי הפוסל לשתייה על הדרך שיתבאר במקומו פוסל לנטילה. מים שהוחמו על ידי האור כשרי' בראשונים אפי' היד סולדת בהן אבל לא באחרוני' מפני שמפעפעין את הידים, ואם אין היד סולדת בהן כשרות אף באחרונים וכ"ש אם נצטננו לגמרי והדבר הזה יתבאר בפרק כל הבשר [ק"ו ע"א] חמי טבריה וכיוצא בהן במקומן כשרות אבל ליקח מהן בכלי וליטול מהן פסולות שהרי נפסלו משתיית הבהמה ואפ' נצטננו. ולמים אחרוני' כשרות אם נצטננו הפליג מהם אמה והדריכה במקום אחר גדולי הפוסקים והמחברי' פוסלי' מגזרת כלי ויש מכשירים ומ"מ אם יש שם מ' סאה כשר ולדברי מי שמיקל אף כשאין שם מ' סאה דוקא שמחוברים למקום שנפסקו מהם שכל שאין שם מקום הראוי לטבילה אין הידים כשרות בו אלא לנטילה. פסול זה הנכלל בשער זה יש מי שאומר שלא נאמר אלא לסעודה ויש מפרשין אותו בכל נטילה של חובה וכן עיקר, וזה מה שראינו לבאר בזה השער.
